קודם כול, בעין זיוון.
השם "איפה אפי?" מגיע מספר ילדות ששני האחים בילו איתו שעות רבות בביתם של סבתא וסבא כשהיו ילדים.
במבנה שאנשים רבים בצפון עדיין זוכרים. מקום שפעם נסעו אליו במיוחד כדי לאכול, לשבת ולבלות, ושגם אחרי שנסגר נשארו סביבו לא מעט סיפורים, זיכרונות וציפיות. כשהגענו לכאן, הבנו מהר מאוד שאנחנו לא נכנסים לחלל ריק. היו כאן קירות, מטבח ומזג אוויר נהדר. והיו כאן גם הרבה אנשים שזכרו מה היה כאן פעם, והרבה שאלות לגבי מה יהיה עכשיו. לא רצינו לשחזר את העבר אך גם לא חיפשנו למחוק אותו. רצינו להדליק שוב את האש, לפתוח את הדלת ולהתחיל לספר סיפור חדש.
אפי הוא בשמו המלא אפרים פלדבאום, אחיו של זכריה שהוא הקים את המסעדה. עבור זכריה אפי היה אח גדול, דמות. מישהו שמסתכלים עליו ולומדים ממנו. אחרי שנהרג במלחמת חרבות ברזל, היה ברור שהמסעדה לא יכולה לקבל שם סתם כי הוא נראה טוב על שלט. השם ״איפה אפי?״ מגיע מספר ילדות ששני האחים בילו איתו שעות רבות בביתם של סבתא וסבא כשהיו ילדים. זה שם שיש בו המון זיכרונות, אבל זכרונות עם חיוך. ואולי התשובה שלנו לשאלה ״איפה אפי?״ היא שאפי נמצא קצת בכל מקום כאן. בשולחן הגדול, באנשים שמתאספים סביבו, בנדיבות באוכל ובתחושה שאף אחד לא נשאר בחוץ.
למען האמת, קשה להתעלם ממנו. הוא חם, הוא גדול, הוא מריח מצוין, והוא די בטוח שהוא בעל הבית. הטאבון והאש נמצאים בלב המטבח שלנו. ירקות נכנסים אליהם, בצקים תופחים לידם, דגים פוגשים בהם חום, וגם אנחנו שואפים ממנו מין האש שלו. אנחנו אוהבים אוכל שעובר דרך אש. לא בגלל שצריך לשרוף כל דבר, אלא כי האש יודעת לעשות משהו שקשה להסביר במילים. היא נותנת תחושה של זמן, עומק, קצוות פריכים, ריח טוב וטעם שמרגיש אוכל אמיתי, אמיץ, לא מתחזה. אצלנו המטבח לא מתחבא. אפשר לראות את התנועה, לשמוע את העבודה ולהריח מה עומד לצאת. לפעמים תדעו מה הזמינו בשולחן לידכם עוד לפני שהם ידעו. ככה זה כשמבשלים מהאש אל השולחן.
וזה לא רק מה שכותבים בכתובת. סביבנו יש מטעים, שדות עם פרות, כרמים, עוד פרות, יקבים, חקלאים, יצרנים , עוד פרות ואנשים שמכירים את האדמה הזאת הרבה יותר טוב מאיתנו. אנחנו אוהבים לעבוד איתם. לא כדי להדביק את המילה “מקומי” ליד כל מנה, אלא מפני שזה הגיוני. אם מגדלים כאן תפוחים, ירקות, עשבי תיבול וענבים נהדרים, אין סיבה לחפש משהו אחר שמגדלים אותו רחוק מכאן. העונות כאן ממש נכנסות למטבח. יש ימים של שמש, ימים של ערפל, שלג בחרמון, מטעים בפריחה ופירות שמגיעים רק לזמן קצר. גם האוכל שלנו משתנה יחד איתן. גם האוכל שלנו משתנה יחד איתם. אנחנו לא מבטיחים שכל דבר בצלחת גדל במרחק של חמישה צעדים מהמסעדה. אנחנו כן מבטיחים להסתכל קודם סביבנו, להכיר את האנשים שמייצרים כאן אוכל ולתת לחומרי הגלם לעשות את שלהם.
אוכל שאנחנו בעצמנו רוצים לאכול. פוקצ׳ות ובצקים מהטאבון, ירקות שנפגשו עם אש, דגים טריים, פסטות, מנות שמניחים באמצע השולחן וכוס יין מקומי שלא צריך לחכות לאירוע מיוחד כדי להזמין. אנחנו חובבים מנות שיש בהן היגיון, אבל לא צריך הרצאה כדי להבין אותן. תגיעו רעבים אחרי טיול, תקפצו לארוחת ערב או פשוט תתיישבו לכוס יין ומשהו קטן. חלקו הכול עם השולחן, או שמרו את המנה לעצמכם. אנחנו לא נשפוט אתכם, אבל החברים שלכם אולי דווקא כן אם לא תתחלקו איתם. בקיצור, תאכלו איך שבא לכם. אנחנו נדאג שיהיה טעים, נדיב ושיישאר עוד משהו לנגב איתו את הצלחת.
תכננו את ״איפה אפי?״ כמקום שאפשר להרגיש בו בנוח מהרגע הראשון. משפחות, זוגות, ילדים, חברים, שכנים, מטיילים ותושבי האזור יכולים לשבת כאן יחד. לחבר שולחנות, להזמין עוד צלחת, לאכול בידיים כשצריך ולהישאר גם אחרי שסיימו. אנחנו גם שמחים להכיר את האנשים שחוזרים אלינו, לזכור איפה הם אוהבים לשבת ואיזו כוס יין הם הזמינו בפעם הקודמת. ואם לא נזכור מיד, תנו לנו עוד ביקור או שניים. המטרה היא פשוטה: לבשל אוכל טוב ולגרום לכם להרגיש שהגעתם למקום הנכון.
״איפה אפי?״ לא נולדה כדי להיות עוד עצירה בדרך. אנחנו רוצים שהיא תהיה הסיבה לצאת לדרך. מקום שחוזרים אליו בערב, אחרי טיול, בסוף שבוע, עם הילדים, עם חברים או לבד לכוס קפה ומשהו חם מהטאבון. מקום עם אש במטבח, יין, אנשים סביב השולחן וקצת פחות רעש בראש. אז איפה אפי? בעין זיוון. כנראה ליד הטאבון. בואו לחפש.
תפריט איפה אפי בעין זיוון: פוקצ'ות מהטאבון, ירקות, דגים, פסטות, מנות לחלוקה וקינוחים, עם חומרי גלם מהגולן ומהעונה.
מי שלא בא לאפי, אפי בא אליו. מגשי אירוח וקייטרינג מאיפה אפי למשרד, לבית, לאירוע או לדרך, עם אוכל טרי וטעמים מהטאבון.
גם הילדים מצאו את אפי. תפריט ילדים שנבנה במיוחד עבורם, עם מנות טעימות, פשוטות וכיפיות במסעדת איפה אפי בעין זיוון.
© כל הזכויות שמורות ל״איפה אפי?״ 2026
שעות פתיחה:
ימי ראשון -חמישי 8:00 – 22:00
יום שישי 8:00-14:00
סגור בשבת
טלפון: 054-625-2587