איפה אפי? נמצאת בעין זיוון, במקום שבו הבוקר מתחיל קריר, בצהריים כבר מריחים את הטאבון, ובערב תמיד מישהו אומר שהוא נשאר רק לעוד כוס אחת.
אפשר להגיע לקפה.
אפשר להגיע לארוחה.
אפשר גם להגיע לקפה ולגלות שלוש שעות אחר כך שאתם עדיין כאן.
בבוקר המקום עוד רגוע. האור נכנס, הקפה עובד שעות נוספות, והטאבון כבר מתחיל להתחמם. יש שקשוקה עם ירקות שנצלו באש, פאן באנייה, פוקצ׳ה חמה, קערת שיבולת שועל עם ריקוטה ופירות, ומנות בוקר שאפשר באמת לאכול ולא רק לצלם. אפשר לשבת בפנים, לצאת החוצה, להזמין עוד קפה ולדחות קצת את המשך היום. אנחנו בעד.
כשהטאבון נכנס לקצב, גם התפריט נפתח. פוקצ׳ות יוצאות חמות, ירקות מקבלים קצוות שרופים בדיוק במידה, הפסטות מגיעות לשולחן, הדגים פוגשים אש, והמנות מתחילות לעבור מצד לצד. יש מנות קטנות, יש מנות גדולות, ויש מנות שמישהו הזמין “רק בשבילי” ואז כולם אוכלים מהן. התפריט שלנו בנוי סביב אוכל שאנחנו אוהבים לאכול בעצמנו: לזניה מהמדורה, ניוקי, פסטות, דגים, ירקות מהטאבון, סלטים, פוקצ׳ות ודברים שטוב לשים באמצע. לא צריך ללמוד את התפריט מראש. פשוט מזמינים כמה דברים ומתחילים.
בערב האור משתנה, המוזיקה עולה קצת, והבר מתחיל לעבוד. זה הזמן לפתוח בקבוק, להזמין כמה מנות למרכז ולתת לשולחן להסתדר לבד. יש קוקטיילים, יש יינות מהגולן, יש אוכל חם שמגיע ישר מהאש, ויש את הרגע הזה שבו כולם כבר שבעים אבל בכל זאת שואלים מה יש לקינוח. הערב כאן לא מרגיש חגיגי מדי ולא יומיומי מדי. בדיוק באמצע. כמו ערב שיצא טוב בלי שתכננתם יותר מדי.
בשעות אחר הצהריים מגיע אפי האוור. זה הזמן שבו היום קצת נרגע, היין מתחיל להימזג, ומנות קטנות יוצאות מהמטבח בקצב שלא ממש מעודד ללכת הביתה. יש צלחות לחלוקה, דברים חמים מהטאבון, גבינות, ירקות, דגים, מטבלים וכל מה שצריך ליד כוס יין או קוקטייל. אפשר לבוא למשקה אחד. באמת שאפשר. אנחנו פשוט לא רואים את זה קורה הרבה.
אפשר להגיע בזוג. אפשר להגיע עם הילדים. אפשר להגיע עם חברים, עם ההורים, אחרי טיול או ישר מהבית. יש תפריט לילדים, יש שולחנות גדולים, ויש מספיק אוכל שאפשר להעביר מאחד לשני בלי להתחיל לחשב למי שייכת כל צלחת. אנחנו אוהבים שולחנות שיש בהם תנועה. מישהו טועם, מישהו מוזג, מישהו לוקח את חתיכת הפוקצ׳ה האחרונה ומתנהג כאילו אף אחד לא ראה. ראינו.
קודם כול, את הטאבון. הוא נמצא בלב המקום, וכמו כל מי שנמצא במרכז העניינים, הוא די בטוח שהכול קורה בזכותו. מסביב יש עץ, קרמיקה, צבעים חמים, תמונות על הקירות, שולחנות גדולים שאפשר לחבר, פינות קטנות יותר, בר וישיבה בחוץ. החלל לא מסודר כמו אולם. יש בו שכבות, פינות, מדפים, בקבוקים, תמונות, אור שמש בבוקר ואור רך בערב. הוא אמור להרגיש חי. לא כזה שרק סיימו לעצב אותו ואסור לגעת בכלום.
איפה אפי? מתאימה לעצירה אחרי טיול, לארוחת בוקר ארוכה, לצהריים משפחתיים, לפגישה עם חברים או לערב של אוכל וקוקטיילים. אפשר להגיע בבגדי טיול. אפשר להגיע לדייט. אפשר להגיע עם הילדים, עם ההורים או עם חבורה שדורשת לחבר שלושה שולחנות. המקום משתנה לאורך היום, אבל נשאר אותו מקום: חם, פתוח, נדיב ולא פורמלי.
לצד המסעדה פועל גם שירות מגשי האירוח שלנו. אפשר להזמין פוקצ׳ות, מטבלים, מנות בוקר, מגשי כריכים, גבינות, ירקות ומנות נוספות לבית, למשרד, לאירוע או לעצירה יפה בדרך. אם אתם לא באים לטאבון, הטאבון בא אליכם. מרימים טלפון. אנחנו כבר נבין את השאר.
בעין זיוון, צפון רמת הגולן. וזה לא רק מה שכותבים בכתובת. סביבנו יש מטעים, שדות עם פרות, כרמים, עוד פרות, יקבים, חקלאים, יצרנים , עוד פרות ואנשים שמכירים את האדמה הזאת הרבה יותר טוב מאיתנו. ״איפה אפי?״ לא נולדה כדי להיות עוד עצירה בדרך. אנחנו רוצים שהיא תהיה הסיבה לצאת לדרך. אז איפה אפי? בעין זיוון. כנראה ליד הטאבון. בואו לחפש.
© כל הזכויות שמורות ל״איפה אפי?״ 2026
שעות פתיחה:
ימי ראשון -חמישי 8:00 – 22:00
יום שישי 8:00-14:00
סגור בשבת
טלפון: 054-625-2587